קריות

היא ענתה: “אני מחכה לך אהובי, אל תאחר!” וניתקה.
נטלי נזפה בי: “אתה צריך ללמוד לשקר יותר טוב מזה, פיליפ, כי אנחנו צריכים להיזהר. ועוד משהו. אל תהיה טיפש! אל תספר לסילביה או לאף אחד אחר על מה שקורה בינינו, בסדר!”. הסכמתי, חיבקתי אותה ורציתי ללטף את החזה שלה אבל היא צעדה אחורה ואמרה: “לך עכשיו, היא ממתינה לך”. היא הוסיפה בחיוך: “נסיעה טובה לקליפורניה”. נישקתי אותה ורצתי לסילביה. בדרך, חשבתי על המצב החדש, על נטלי, עכשיו גם מזכירה וגם מאהבת, על סילביה, על אהבתינו. לא אהבתי את נטלי אלא נמשכתי אליה בטירוף.
היא כישפה אותי לחלוטין, לא הייתי מוכן לוותר עליה! באותו רגע, חשבתי, בתמימותי, שאפשר להיות עם שתי נשים. הן היו כל כך דומות אחת לשניה. שני צדדים של אותו מטבע.